"ריפוי הוא אולי לגעת ברכות ובחמלה בכל אותם מקומות כואבים...מהם התרחקנו עד כה בבהלה או בביקורת" (סטיבן לוין)
הרבה שנים הייתה בי משיכה לכמה כיוונים שהרגישו לי מנוגדים.
מצד אחד, הייתה בי תמיד הערכה עמוקה למדע, ליכולת לבסס טענות, לבדוק ולנתח, להסיק בזהירות ובתבונה. ואכן, כשהגעתי ללימודי פסיכולוגיה, נחשפתי למחקרים מרתקים שהניבו תוצאות משמעותיות, אך יחד עם זאת, הרגשתי לעיתים שמשהו חסר – מרחב של רוח, שהוא מעבר להגדרות ולתבניות המדעיות. החיפוש שלי הוביל אותי לפסטיבלים, רטריטים וטיולים למזרח, שם פגשתי תורות שהקסימו אותי והתחלתי לתרגל מדיטציה ויוגה באופן קבוע. התקופה הזו הביאה אליי תובנות עמוקות, אך לצד הקסם והעומק של עולם הרוח, נתקלתי גם באמירות ואבחנות חסרות בסיס, ולעיתים אף מסוכנות, על בריאות נפשית וגופנית, שלתחושתי התעלמו מהמורכבות ומהייחודיות של כל אדם. כך מצאתי את עצמי נקרע בין שני עולמות: המדעי והרוחני. שני חלקים בי – אחד שמחפש וודאות וביסוס, והשני שמעריך דווקא את הבלתי-נתפס ואת האינסופי – נאבקו זה בזה. לאט לאט הבנתי שהפיצול הזה מתקיים קודם כל בתוכי, והתחלתי לחפש חיבור. התהליך היה ארוך ומורכב, אבל בסופו של דבר החלקים הללו החלו להשתלב וליצור שלם חדש.
הפסיכולוגיה הרפואית היוותה עבורי נקודת חיבור טבעית – תחום מדעי במהותו, שמכיר בחשיבותם של כלים מעולמות הגוף והרוח, ומעודד ראייה הוליסטית. המפגש עם הבודהיזם היווה אבן דרך משמעותית, והוא פתח בפניי דלת לחקירה עצמית עמוקה אל תוך הלא-נודע והלא-מוכר. ההבנה שרוב הסבל שלנו אינו נובע מתוך תנאים חיצוניים אלא מתוך הרצון שדברים יהיו שונים מכפי שהם הייתה מטלטלת עבורי, ונתנה לי שקט שלא היה לפני כן. מתרגולי היוגה והמיינדפולנס לקחתי את היכולת לשהות גם עם כאב וחוסר נוחות, להפסיק לראותם כ'בעיה', ולוותר על התגובתיות האוטומטית אליהם. לימודי הפסיכותרפיה הפסיכדלית הוסיפו נדבך נוסף, כשהם שילבו בין גוף, נפש ורוח באופן שהעמיק את הדרך בה אני מבין ריפוי והחלמה. כך הלכה ונבנתה עבורי הדרך, שבבסיסה חיבור בין מזרח למערב, ובין האובייקטיביות המדעית לבין החוויה הייחודית של כל אדם.
הסקרנות הרבה שבי הובילה אותי לפגוש בדרכי כמה מקצוות הסבל האנושי. התנדבתי כמורה מדיטציה לחולי סרטן, לאסירים בכלא ולמתמודדי נפש, ועבדתי במחלקות אונקולוגיות ובהוספיס עם חולים סופניים ומשפחותיהם. בנוסף, פגשתי מגוון רחב של מצבים והפרעות, כמו דיכאון, חרדה, אובדנות, תסמונות כאב, אובדן ואבל, טראומות, הכנות להליכים רפואיים, OCD, קשיים במיניות, התמכרויות ועוד.
