גישת הIFS פותחה על-ידי דר' ריצ'ארד שוורץ, והיא מתארת את האישיות שלנו כמורכבת מחלקים שונים הנושאים תפקידים שונים, ממש כמו משפחה. באופן ספציפי, מתארת הגישה שלושה חלקים מרכזיים שפועלים ברוב הא.נשים, כאשר במקרים רבים שוררים ביניהם יחסי חשדנות, דחייה או בושה. שיטה זו מאפשרת להכיר, להבין ולזהות את שלושת החלקים הללו, ולחזק את מערכות היחסים הפנימיות ביניהם. בהרצאה יתוארו החלקים ותפקידיהם, והיא תכלול דוגמאות, חיבור לאבחנות מקובלות ותיאורי מקרה.

תשישות החמלה (Compassion Fatigue) הוא מושג שהומצא כדי לתאר תהליכי שחיקה ייחודיים לעובדים במקצועות הסיעוד, ומתאר פגיעה ביכולת לחוש חמלה הנגרמת כתוצאה ממפגש מתמשך עם סבל ודחק. בהרצאה נסקור את המושג, נבין את מאפייניו ואת גורמי הסיכון שלו, נכיר שאלון הבודק את נוכחותו, ונתנסה בתרגילים חווייתיים שיכולים לסייע במניעתו.

מעבר לעיסוק בסבל ובצמצומו, הדרך הבודהיסטית מתייחסת לא מעט גם לשמחה ולרווחה, שנתפסות על-ידה כחלק מהטבע הבסיסי שלנו, ולכן באופן תיאורטי זמינות ונגישות לנו תמיד. ואולם, עלינו לתרגל אותן, להתאמן בהן, שוב ושוב, להפוך מיומנים/ות במציאתן ובהסרת המכשולים שמונעים מהן להופיע. בהרצאה זו נחקור ונלמד את השמחה והרווחה שקיימות בנו ואת התנאים בהם הן מתעוררות, ונתייחס גם לשמחה ורווחה בתוך מרחב טיפולי, הן מצד המטפל/ת והן מצד המטופל/ת.

הפסיכולוג אריק אריקסון דיבר על בריאות נפשית כמורכבת מאיזון בין שלוש יכולות: היכולת לאהוב, היכולת לעבוד והיכולת לשחק. הרבה א.נשים מגיעות.ים לטיפול עם פגיעה באחת היכולות הללו. במקרים בהם יש פגיעה בשתי יכולות או יותר, נראה לרוב ירידה משמעותית באיכות החיים. לפעמים נפגוש כל מיני סימפטומים, לכאורה שונים, אבל עם מכנה משותף שהוא פגיעה באחת היכולות הללו. בהרצאה נעמיק בשלוש היכולות הללו ובקשרים הפנימיים ביניהן; נתייחס אליהן ככלי אבחנתי; נציע כלים למציאת איזון ביניהן ולחיזוק כל אחת; ונתרגל אותן באופן חווייתי

המילה Equanimity (השתוות הנפש / איזון הנפש), היא אחת האיכויות המורכבות ביותר בפסיכולוגיה הבודהיסטית. זאת מכיוון שהיא כוללת בתוכה שתי תנועות סותרות לכאורה: יציבות שמגיעה דווקא מתוך קבלה של חוסר היציבות, ואיזון נפשי עמוק שמגיע דווקא מתוך ההסכמה שלנו להיטלטל ולהתערער. בקורס זה נלמד לטפח נוכחות טיפולית מבוססת Equanimity, נסקור את הידע התיאורטי אודות מרכיב זה, נבצע תרגילים חווייתיים ונשוחח על האפשרות להביאו אל חדר הטיפולים ולהיעזר בו כמצפן טיפולי.

הראייה הבודהיסטית מציעה כי אנו חלק מתנועה אחת בלתי פוסקת של התהוות גומלין, שדבר אינו נפרד ממנה, ולפיכך יכולתנו לתפוס אובייקטים כנפרדים ועצמאיים (בראש ובראשונה את 'עצמנו') נובעת מתוך בורות ומייצרת סבל רב. היכולת להכיר בכך עשויה לשנות את האופן בו אנו פוגשים את עצמנו, ומכאן גם את האופן בו אנו פוגשים מטופלות.ים, ואת האופן בו הם.ן פוגשים.ות את עצמן.ם. הבנה זו מולידה הגדרה מחודשת לבריאות נפשית, וממנה נגזרות דרכי טיפול ודרכי היות מסקרנות ומיטיבות.

המושג "קשיבות (Mindfulness)" צבר בעשורים האחרונים תאוצה מחקרית וטיפולית בעבודה עם מצבים גופניים ונפשיים רבים, ואולם במעברו מהמזרח למערב איבד רבים ממקורות ההשראה ההיסטוריים שלו ונתלש מתוך קונטקסט נרחב, שלדעת רבים מהווה את לב התרגול. בקורס נתחקה אחר מקורותיו, ונבדוק כיצד ניתן לשלבו בעבודה הטיפולית כמו גם בחיי היומיום. יושם דגש רב על תרגול מגוון ומתמשך, הן במהלך המפגשים והן ביניהם.

השפעותיה המיטיבות של חמלה עצמית על בריאות נפשית ידועות היום היטב, ואולם פעמים רבות אנו מתקשים להתייחס אל עצמנו "באותה נדיבות שאנו מפגינים כלפי חבר/ה טוב/ה, בייחוד בעיתות משבר", כפי שהגדירה קריסטין נף, שתבעה את המושג במערב. בהרצאה זו ננסה להבין מדוע חמלה עצמית היא כה חמקמקה, מדוע א.נשים רבים מפחדים מפחדים ממנה וכיצד ניתן לטפח חמלה עצמית אפילו כלפי השיפוטיות וההלקאה העצמיות שלנו.

בקורס נכיר לעומק את שורשיה הבודהיסטיים של החמלה העצמית ואת יישומיה המודרניים, נעמיק בכל אחד משלושת רכיביה (מיינדפולנס, נדיבות עצמית ותחושת אנושיות משותפת) ונציע מגוון רחב של כלים וטכניקות לשימוש בחדר הטיפולים. הקורס ילווה בשירים, ציטוטים ותיאורי מקרה, המדגימים כולם את רוח העבודה. המשתתפים יתנסו בתרגילים חווייתיים כדי להעמיק את ההבנה.

אנחנו נוהגים לדבר על 'קשב וריכוז' באותו המשפט, כאילו היו דבר אחד. ואולם מבחינת הפסיכולוגיה הבודהיסטית מדובר בשתי איכויות נפרדות, בעלות תיאוריה וטכניקות תרגול שונות. הפסיכולוגיה הבודהיסטית ממשילה אותן לשתי כנפיים של ציפור, שלא תוכל לעוף אם לא יהיו שתיהן יציבות וחזקות. בהרצאות אלו נכיר את שתי האיכויות הללו, נתרגל כל אחת ונעמוד על ההבדלים ביניהן, עם מחשבה על התאמת התרגול למטופל/ת.