top of page

קטעים קצרים להשראה

לא מעניין אותי במה אתה עוסק לפרנסתך. אני רוצה לדעת למה אתה מייחל, והאם אתה מעז לחלום על פגישה עם משאת נפשך. לא מעניין אותי בן כמה אתה. אני רוצה לדעת האם אתה מוכן להיראות כשוטה למען האהבה, למען חלומות, למען ההרפתקה של החיים...

להיות אנושי זה מלון אורחים. אורח חדש מדי בוקר . שמחה , דיכאון, רשעות, מודעות חולפת מגיעה כאורח בלתי צפוי . קבל את כולם בברכה ובדר אותם! אפילו אם הם קהל של ע צבונות, שמנקה את ביתך באלימות מכל רהיטיו, עדיין, התייחס לכל אורח בכבוד . ייתכן שהוא מרוקן אותך בעבור עונג חדש. המחשבה החשוכה, הבושה...

בבית הספר שדה 'הר הנגב' במצפה רמון יש כיתות לימוד בכניסה לאחת מהן, מעל הדלת, כתוב כיתת אסטרונומיה בית כנסת ואנחנו, האורחים, נכנסים לכיתה ויושבים למדיטציה. הכיתה הייתה אז אולם מדיטציה...

האמת הנאצלה הראשונה של הבודהה אומרת לי- יש צער, דע אותו עד סופו. כמו לדעת רחוב, כלומר- ללכת בו. רחוב לא מבקש פתרון. הוא מבקש שילכו בו. יש צער- לך בו. האמת השנייה אומרת, הצער נולד בשל הצ ימאון ....

מצא תנוחה נוחה ועצום את העיניים. מקד את תשומת לבך ברמת התחושה של הגוף. תן לעצמך לחוש את כל מה שנמצא שם. חוש את הכלי. חוש את החומר, שממנו הוא עשוי. חוש את משקל הראש, כשהוא מתאזן מעל הצוואר. חוש את מערכת השרירים של הצוואר...

הוקוסאי אומר התבונן מקרוב. הוא אומר, שים לב, תן קשב. הוא אומר, המשך להסתכל, השאר סקרן. הוא אומר אין-סוף לראייה. הוא אומר צפה להזדקן. הוא אומר תמשיך להשתנות. אתה רק נעשה יותר מי שאתה באמת. הוא אומר התקע, קבל זאת, תחזור על עצמך כל זמן שזה מעניין. הוא אומר תמשיך לעשות את מה שאתה אוהב . הוא אומר תמשיך להתפלל...

איפה היית בשנה שעברה? נשום עמוק. נשום עמוק. האוויר ממלא את ריאותיי ואז דמי מקבל את החסד שחייתי בו לפני דקות אחדות. כל תא מתחדש, ועם כל נשימה חלק ממני נפרד ומשהו חדש נכנס. האורז שאכלתי אתמול- איפה הוא עכשיו? בשריריי? בעצמותיי? המיץ שחלקנו אתמול- ....

שמחתך היא צערך שהוסר הלוט מעל פניו. הבאר אשר צחוקך ממנה יעלה לא אחת קותה את דמעותייך. אכן ככל שיעמיק לחצוב בך איזמל הצער- תרב השמחה, והגביע שנמזג בו היין, האם לא נכווה בלהבת הקדר? והנבל מרעיד נימי לב נסתרים, האם לא נחתך בלהב האומן? עת תעלוז, הבט אל לבבך וראה- אשר מביא לך שמחה פעם היה מקור לצערך...

הוא שאותו תוחם אני בשמי בוכה במרתפי כלאו תמיד עסוק אני בונה חומה סביב סביב וככל שמאמירה חומה זו השמיימה מיום ליום אובדת לי ראייתי את היותי האמיתי בצילה האפל גאה אני בחומה אדירה זו ומטייח אותה באבק ובחול...

bottom of page